גשם גשם גשם

זה כבר 48 שעות שהגשם לא מפסיק. זה התחיל בטפטוף קל ומהר מאוד התפתח לסופה. בלילה הרעמים הרעידו את כל הבית והברקים האירו את השמים במין כחול מבריק. לא סתם רעמים, אלא רעמים מתגלגלים כאלה שמתחילים ונגמרים רק אחרי יותר מדקה. בימים הקרובים אני מאמין שהצפון הירוק יהיה ירוק עוד יותר.

בגזרת גינת הירק - המלפפונים ש"הפציצו" בשבוע האחרון נראים כאילו הגשם מקשה עליהם מאוד (מלפפון הוא גידול קיץ והגשם והקור מחסלים אותו) אך מצד שני הכרובית, הצנוניות ועשבי התיבול חוגגים. הכשרנו עוד שטח של בערך 10 מטר רבוע והתחלנו להנביט כרוב, חסה, כרוביות נוספות וקולורבי. במקביל זרענו עוד בצל ירוק, צנוניות מזן חדש (כמה כבר התחילו לבצבץ החוצה), שמיר וראשד.

ניסוי בחסכון דלק

אחד מתוצרי הלוואי של  מגורים בצפון ועבודה במרכז הוא הנסיעות הארוכות וכתוצאה מכך שימוש מוגבר בדלק. בתור אחד שאיכפת לו מהסביבה אבל מצד שני קשה לו להוריד את הרגל מהגז, החלטתי לעשות ניסוי לבדוק מה צריכת הדלק בנסיעה רגועה עם מעט האצות ובלימות ומה צריכת הדלק בנסיעה במהירות גבוהה, תו"כ האצות מהירות (האחרונה זו הדרך שלי).

הרעיון הוא למלא מיכל מלא, ולסוע באופן שאני רגיל עד שהוא יסתים ואז למדוד כמה קילומטרים נסעתי ומה היחס ק"מ לליטר בנזין. במיכל הבא אסע באופן רגוע יותר, לא אאיץ ואשתדל לא לעבור את ה 120 קמ"ש ואז אחשב מחדש את היחס ק"מ לליטר. בקיצור תמתינו בסבלנות בדר"כ אני מסיים מיכל דלק כל יומיים אז התוצאות יגיעו מהר מאוד.

מקוריות צפונית

קבלו תחנת דלק מצחיקה מיד אחרי צומת התשבי לכיוון צומת יגור - מודבר בתחנת דלק הגליל בצבע ירוק ובתוכה חנות נוחות בשם המקורי Green (מישהו אמר  Yellow ?)

מלפפון ראשון!

בפוסט הקודם הייתי קצת מודאג, המלפפונים ששתלנו לפני כחודש והתפתחו מצויין התחילו לעשות קצת בעיות, העלים הצהיבו מעט והמלפפונים עצמם לא התפתחו. כנראה שאחת הבעיות היא השקיית יתר, והיום סופסוף ראינו את המלפפון הראשון ויש עוד כמה בדרך.

נחמד מאוד, לא? קבלו גם תמונה של כל הערוגה של המללפונים שלנו

וזה השלל הראשון של הצנוניות ומיד אח"כ תמונה של ערוגת הצנוניות ולידה קצת בצלים ירוקים

גינת ירק

הרי בשביל מה עוברים לצפון? לנשום קצת אוויר נקי, ליהנות מהשקט, לראות ירוק בעיניים וכמובן : לגדל לעצמכם גינת ירק נחמדה.

אז ככה, בינתיים הכשרנו שטח של בערך 15 מ"ר ואנחנו מגדלים בו בהצלחה צנוניות, בצל ירוק, פטרוזליה וכוסברה. שיחי המלפפונים גדלו באופן משמעותי וכולם פורחים אך בינתיים המלפפונים עצמם לא גדלים והעלים קצת מצהיבים - אנחנו מנסים להבין מה הבעיה ולטפל בהתאם. מזרעי הכרוביות 2 כרוביות החלו לגדול בצורה יפה מאוד.

מחר נכשיר שטח נוסף קטן לגידולי חורף, נעביר מספר שתילי תות שדה וכנראה עוד כמה שתילים / זרעים שיתחשקו לנו..

המבורגר מתוק

קבלו שלט מצחיק שראיתי בעיר הגדולה (נהריה)

כביש שש

טוב, אז מה קורה בכביש שש? ציר התנועה המרכזי שמחבר את המרכז צפונה.

אז ככה, הקטע הצפונית למחלף עין תות נפתח בחודש יולי 2009, מה בהמשך? כרגע אין משהו קונקרטי, דרך ארץ ומע"צ הציגו כל אחת את החלופה שלהם לסלילת הקטע הבא. מע"צ כהרגלם מחפשים את הפתרון הקל יותר ומעוניינים לחבר חלק מהכביש עם הקטע בין מחלף עין תות לצומת יוקנעם תו"כ ביצוע עבודות הרחבה משמעותיות. דרך ארץ לחילופין ממליצים על סלילת כביש חדש הכולל מנהרות. ההפרש בין ההצעות הינו כ400 מיליון ש"ח והנושא נמצא על שולחנו של שר התחבורה.

הרעיון המרכזי הוא לפצל באזור יוקנעם לשני חלקים, אחד שיעלה לגליל המערבי (לצומת כברי) שיהיה באחריות דרך ארץ וקטע נוסף לקריית שמונה באחריות מע"צ.

בקיצור מדובר בעוד הרבה מאוד זמן עד שנזכה לנסוע על קטע צםוני חדש..

אמשיך לעדכן אם יהיו דברים חדשים.

על ההגה

שעה וחצי - זה הזמן שאני מבלה מדי יום, לכל כיוון בכבישים - חישבתם נכון, בערך שלוש שעות כל יום וזה בהנחה שאין פקקים, נשרפות מדי יום במכונית.

אז איך מתמודדים עם זה?

1. קודם כל - זה הכל בראש, באירופה נסיעה של שעתיים לעבודה היא חלק מהחיים וגם באזור המרכז נסיעה יכולה לקחת שעה... אני מסתכל על זה כזמן איכות עם עצמי.
2. שנו את שעות הנסיעה - צאו מוקדם ככל האפשר בבוקר וכך תימנעו מפקקים מיותרים בבוקר.
3. לימדו את מסלול הנסיעה ודרכים חלופיות - באיזה נתיב כדדאי לבחור עם יש עומס צפוי. מתי כדאי להאריך מעט את הדרך במסלול אחר על מנת לחסוך זמן עקב פקק צפוי.
4. תהיו עירניים לדיווחים - גלגלצ, אינטרנט סלולרי ומוקדי דיווחי תנועה בטלפון (אני משתמש ב *918 של אורנג' - פשוט מצוין)!

בקיצור קחו את זה בקלות - מתרגלים לזה.

מסע חזרה בזמן

שאלו אותי פעם איך זה לעזוב את המרכז ולגור בצפון, מה שונה? מה מיוחד? אז יש הרבה שונה, אבל מביקור בערים הגדולות בצפון, במיוחד לאחד שחי ונשם את המרכז ואת תל אביב מאז שיצא לאוויר העולם - המסקנה היא אחת! - להסתובב בערי הצפון זה כמו מסע חזרה בזמן. לא מאמינים ? תכנסו לתעלה שחור ולבן מהתוכנית הזו שהיתה פעם בחינוכית וקבלו את התמונה למטה :

כן, כן - קפולסקי מי היה מאמין שעדיין יש דבר כזה?

אגב רוצים קינוח? קבלו מה שנרא קינוח פיצוץ :

בתיאבון!! - ותיזהרו - אפרופו בדרך!

אוכל של אמא

עברו בערך חודש וחצי מאז שעשינו את הצעד המפורסם ועברנו לצפון. רק חודש וחצי, אבל עדיין, כל כמה ימים אני לא יכול שלא להתגעגע למה שהיה כל כך קרוב אלי כל השנים האלו - אוכל של אמא. 10 דקות מהבית שלי בגבעתיים - זה כל מה שצריך בשביל להגיע למטבח הביתי עם האוכל העיראקי המסורתי, לארוחות בוקר עשירות וארוחות צהריים כאלו של יום שבת - שאפשר לאכול אחריהן במקרה הטוב ביום ראשון בערב.
אז השבת הזאת, כמו בכל שבועיים בערך, אספנו את עצמנו ואת הצוציק הקטן ונסענו שעה וחצי דרומה (כשאתה גר בצפון המרכז זה דרומה - אז מה זה הדרום?)- לאכול ולהפגש עם המשפחה שלי. שלוש-ארבע שעות אחרי ואנחנו על בטן מלאה בדרך חזרה צפונה. קצת מוסיקה, עצירה קטנה לתדלוק והופ - עברה לה הדרך ואנחנו שוב בבית.
אז איך הנסיעות ? בתור אחד שנוסע כל יום לעבודה למרכז ואני בטוח שעוד אספר לכם על זה הרבה - מתרגלים לזה די מהר, אני אומר שזה הכול בראש - פשוט צריך להיכנס לאוטו ולהתחיל לנהוג. {מאיר אריאל אומר - תיכנסי כבר לאוטו וניסע}
שיהיה לכולם שבוע מצוין!

32 שנות פיח

זהו זה, 32 שנים בעיר הסתיימו לפני חודש.
32 שנים של כבישים פקוקים, פיח, דירה בקומה רביעית, מעליות, רעש של משאיות זבל בחמש בבוקר, לחץ. אבל גם שנים של התבגרות, משחקי כדורגל בחנייה של הבניין, נסיעה לבית הספר עם האופניים, הקפה השכונתי במרחק שתי דקות הליכה, המכולת של עזרא - שאפשר לקנות בה היום חלב ולשלם בסוף החודש, ובעיקר ההרגשה שאתה חלק ממשהו מאוד גדול, שזז ומתפתח בקצב שלו, אינספור חוויות שמחכות בכל קרן רחוב וקרבה - הכול כאן! הכל קרוב.
כל זה, הטוב והרע, האהבות והשנאות, השחור והלבן, הכל תם - נשלם ונסגר. פרק חדש בחיים מתחיל...
מכירים את זה שכולנו תמיד אומרים (בד"כ אחרי איזה סופ"ש בצימר מפנק בצפון) שזהו, די - בעתיד נעבור גם אנחנו לצפון הירוק ונחייה באיזה כפר בבית פרטי ונגדל לנו גינת ירק? שאי אפשר כבר עם מחירי הדיור? שהאוויר מלוכלך? אז גם אנחנו אמרנו. ואמרנו. אבל אחרי חמש שנים בדירה צפופה החלטנו לעשות מעשה!
החלטנו לעבור לצפון - לצפון הרחוק, לגליל המערבי - ממש קרוב לגבול עם לבנון. אתם יודעים, זו חוויה לא פשוטה לבחור שכל חייו חי בעיר לעשות את המעבר. אבל עשינו. בבלוג החדש שלי אספר לכם על כל מה שעובר עלינו כאן, שעה וחצי מהמרכז. אשמח לקבל תגובות ופידבקים מכולם.
נתראה בפוסט הבא!